על מנהל ארנונה להחליט בהשגה במועד החוקי 

איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ הגישה השגה בינואר 2010 על שומת הארנונה למנהל הארנונה בעיריית פתח תקוה. החלטת מנהל הארנונה ניתנה לאחר שחלפו 90 יום, וצוין בה, כי ועדת הערר נתנה לו אורכה של 30 יום.

פרקליטי העירייה הפליאו באקרובטיקה של טענות משפטיות, אולם השופטת זהבה בוסתן דחתה אותם אחת לאחת, ונסקור בקצרה את ההלכות שנפסקו.

אין משמעות למשך האיחור במתן החלטה בהשגה

גם כאשר האיחור במתן החלטה בהשגה הוא רק יום אחד, דינה של ההשגה להתקבל. כינוי האיחור כ"עיכוב" או כ"חריגה קלה" אינו מעלה או מוריד. תכלית החקיקה היא חלק ממגמת המחוקק לחסל את הסחבת במינהל הציבורי בדרך של חיוב המינהל הציבורי למלא את תפקידו תוך זמן קצוב.

השומה המתוקנת

בטרם חלף המועד הקבוע בחוק למתן החלטה בהשגה, השית מנהל הארנונה שומה מתוקנת, ובה נאמר, כי ניתן להגיש עליה השגה. איי אי ג'י לא הגישה השגה, והעירייה טענה, כי השומה המתוקנת הפכה לשומה סופית.

השופטת בוסתן קבעה, כי מוטב שטענה זו לא הייתה נטענת. מנהל הארנונה החליט בהשגה לגופה לאחר המצאת השומה המתוקנת. לו היה מנהל הארנונה סבור שהשומה המתוקנת מבטלת את הצורך להחליט בהשגה שהוגשה, היה עליו לציין זאת בהחלטה. משלא עשה כן, גילה דעתו, כי החיוב החדש אינו מבטל את ההשגה, ויש להשיב עליה לגופה.

"גזור והדבק"

העירייה טענה, כי איי אי ג'י ידעה מה תהיה החלטת מנהל הארנונה, משום שבשנת 2009 הוגשה השגה זהה וניתנה החלטה זהה, לכן, לא נגרם לה נזק כתוצאה מהאיחור.

השופטת בוסתן פסקה, כי טענה זו אינה רלוונטית. זכותו של הנישום להגיש כל שנה השגה חדשה, וחובתו של מנהל הארנונה להחליט בה במועד. גם על טענה זו יש לומר שטוב היה שלא נטענה משנטענה. הטעם לאיחור נומק בעומס העבודה ובמצב בריאותו של מנהל הארנונה. טענה זו היא "טענת סרק" משום שלפי עמדת העירייה, כל שנדרש מנהל הארנונה לעשות כדי להחליט בהשגת מקרה זה היא פעולה של "גזור והדבק".

דבר והיפוכו

העירייה טענה, כי סעיפי החוק הקוצבים זמנים למתן תשובות נועדו למנוע יחסי שרירות בין הרשות לאזרח. היצמדות דווקנית ללשון החוק תביא לתוצאה שאינה עולה בקנה אחד עם עקרונות הצדק והשוויון שעל רשות מקומית לנהוג לפיהם.

עוד בטרם יבשה הדיו, שבה נכתבה טענה מופלאה זו, טענה העירייה, כי איי אי ג'י לא הגישה השגה על השומה המתוקנת ולכן השומה המתוקנת הפכה לשומה סופית.

בית המשפט לא נזקק לדון בסתירה הפנימית שבין שתי טענות אלה, ואעשה זאת למען הקוראים הנאמנים.

בסיפור דוקטור דוליטל מאת יו לופטינג מתוארת חיה דו-ראשית, שמה דחיק-סליק, ושני הראשים רבים זה עם זה. והנה, האגדה לבית לופטינג קרמה עור וגידים בעיריית פתח תקוה. ראש אחד מוכן להקריב את סד המועדים על מזבח הצדק והשוויון, והראש האחר רומס את הצדק והשוויון ומעלה על נס את סופיות השומה.

צא ולמד, אליבא דעיריית פתח תקוה, דמו של מנהל הארנונה סמוק מדמו של הנישום. בקול רפה ובעיניים מושפלות אזכיר כאן לקוראים הנאמנים ארבעה עמודים שעליהם נבנה גג הדמוקרטיה - מנהל הארנונה מקבל את משכורתו מכספי הנישומים, הוא עובד ציבור ולא עובד במכולת של האבא שלו, הוא נבחר בידי מועצת העירייה שנבחרה על ידי הנישומים על מנת לשרתם, ומוטלת עליו חובה מוגברת של תום לב.

העתירה התקבלה, והעירייה חויבה לשלם שכ"ט עו"ד של 30,000 ש"ח.

________

עת"מ 19469-06-10 איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ נגד עיריית פתח תקווה ומנהל הארנונה בעיריית פתח תקווה, בית המשפט המחוזי מרכז בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, השופטת זהבה בוסתן, ניתן ביום 06/03/2011

?